החלטה
1.לפניי בקשת המבקשת להגדלת סכום העירבון אשר נקצב למשיב בגין ערעור אותו הגיש על החלטת בית המשפט השלום בנתניה מיום 10.1.14 בת.א 57924-03-11 ואשר הועמד על 15,000 ₪ .
לטענת המבקשת עסקינן ב"מערער סדרתי" אשר הגיש ספור הליכי סרק בשנים והאחרונות והכל על מנת לעכב את ביצוע ההחלטות השיפוטיות שניתנו בעניינו.
2. המבקשת טוענת כי המשיב אף לא נשא בהוצאות המשפט שנפסקו כנגדו בערכאה קמא, בשיעור של 40,000 ₪, וכבר מטעם זה ראוי להגדיל את שיעור הערבון בו חוייב על מנת שלא תדרש המבקשת להליכים מיותרים והוצאות מרובות אותן לא תוכל לגבות מהמשיב.
המבקשת מציינת כי חובו של המשיב כלפיה עולה על מיליון ₪ וכי עד עתה נסיונותיה לגבות סך זה העלו חרס.
3. המשיב מכחיש את טענות המבקשת וטוען כי סיכויי ערעורו טובים וכי בית המשפט קמא לא נתן דעתו לסכומים שונים העומדים לזכותו, כך שלטענתו, בסופו של יום ימצא כי המבקשת היא זו החייבת לו כסף.
4. קציבת סכום הערבון להבטחת הוצאות משפט בערעור – קיצורה של הלכה
בפסיקת בית המשפט נקבעו מספר פרמטרים לצורך קביעת שיעורו של הערבון אותו יהא על מערער להפקיד להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד. השיקול המרכזי בקביעת גובהו של עירבון הוא גובה ההוצאות הצפויות בהליך הערעור, אם וככל שיידחה ( בש"א (תל-אביב-יפו) 5677/09 - עו"ד דרזנין נדב נ' א.בהר מ.מושקוביץ אדריכלות ובינוי ערים ואח' . תק-מח 2009(3), 2656). בין יתר המרכיבים שנמנו בפסיקה בהקשר זה, ניתן להצביע על סוג ההליך, טיבו, היקפו, מורכבותו, שווי המחלוקת נשוא ההליך, מקום מגורי או מקום הימצאו של המערער בארץ או בחו"ל, סיכוי הערעור ועוד (ע"א 6371/99 ד.ר אלאלוף מתכות בע"מ נ' אשקריט מוצרי בטון בע"מ, תק-על 2000 (3) 1521;ע"א 2871/00 הנ"ל; ע"א 4211/08 אמרנט נ' פרוספק, תק-על 2008(3) 1056; ע"א 2021/94 ,2018/94 ,1989/94 ,2044/94 ,2022/94, כונס הנכסים הרשמי נגד ארוין זוסמן, תקדין עליון 656 ,( 2)95), (בע"א 3154/95, רו"ח אריה כהן נגד יורם גיל, תקדין עליון 672 (3)95 ) וכיוצ"ב.
3.בצד דברים אלו נפסק כי מלאכת קביעת סכום הערבון איננה מדע מדוייק והדברים מעצם טיבעם אינם נשקלים בפלס ובמשקל מאזניים, כי אם נעשים על דרך הערכה והאומדן בלבד.
ובלשונו של בית המשפט בעניין ארוין זוסמן הנ"ל –
"מלאכת קביעת סכום הערבון איננה מדע מדוייק. לא ניתן לכמת מראש משקלו של כל אחד מן השיקולים המנחים שנימנו ולהציב את הנתונים הספציפיים של תיק פלוני במעין "נוסחה" לקביעת סכום הערבון. קיימים מספר נתונים העולים מן ההליך שהתנהל בפני הערכאה הראשונה, מהודעת הערעור ומנסיבות הענין, אשר יש להתחשב בהם ולקבוע על סימכם את גובה הערבון. על הסכום שנקבע לנבא במידה קרובה ככל האפשר את סכום ההוצאות שעשוי בית המשפט שלערעור לפסוק במקרה של דחיית הערעור. הפקדת הערבון נועדה להבטיח הוצאות אלה (תקנה 428 לתקנות), ולכן יש לשאוף ככל האפשר לקבוע את הערבון בגובה ההוצאות שייפסקו. אך מובן, כי בשלב קביעת הערבון עצם החיוב בהוצאות וסכומן אינם ידועים, שהרי בירור הערעור טרם החל.
על כן, כל שניתן לעשות בשלב זה הוא, כאמור, להתחשב בכל השיקולים הרלבנטיים ולקבוע את סכום הערבון על יסוד הערכה בדבר גובה ההוצאות העתידיות שערכאת הערעור עשויה לפסוק. (ועוד ראה לעניין זה
ע"א 6371/99 ד.ר אלאלוף מתכות בע"מ נ' אשקריט מוצרי בטון בע"מ (2000).
4. בנדון חוייב המשיב, בהחלטת בית המשפט מיום 3.2.14, להפקיד ערבון בשיעור של 15,000 ₪. אלא שנדון אין להתעלם מהעובדה שכנגד המשיב נפסקו הוצאות משפט בערכאה קמא בשיעור של 40,000 ₪ אשר לא שולמו על ידו כשם שאין להתעלם מכך שאף בית המשפט בערכאה זו סבר כי סיכויי הערעור קלושים. כך בהחלטתו הנוגעת לבקשת המשיב לעיכוב הליכים קבע כב' הש' א. שילה –
"לאחר עיון בבקשה ובתגובה וכן בפסק הדין ובכתב הערעור נראה כי סיכויי הערעור אינם מן הטובים. מדובר בערעור התוקף למעשה פסיקה מפורטת וסופית , שניתנה בתביעת החוב שהגיש המערער ואשר בה נקבע כי המערער חב להשיב כסף שקיבל ביתר מהאגודה שבפירוק, הוא הכסף שחויב בפסק הדין קמא"
5. כאשר אנו באים לשקלל האמור לעיל, לרבות שיעור ההוצאות בהן חוייב בערכאה קמא, סיכויי הערעור, והעובדה שהמשיב הרבה להגיש ערעורים בעניין החוב נשוא התובענות אך אלו נדחו רובם ככולם. יש בדברים להצדיק את הגדלת סך הערבון הנדרש בתיק ולהעמידו על סך כולל של 25,000 ₪.
המשיב ישלים את סך הערבון אשר הופקד על ידו בתיק לסך כולל של 25,000 ₪ וזאת עד לא יאוחר מיום 23.4.14 שאם לא כן ירשם הערעור לדחיה.
המשיב יודיע על הפקדת סך הערבון בכתב לתיק בית המשפט מיד עם הפקדתו.
משימה למתן החלטה בהתאם.
ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ד, 06 אפריל 2014, בהעדר הצדדים, בסמכותי כרשם.